Get all 6 Arik Eber - אריק אבר releases available on Bandcamp and save 35%.
Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality downloads of יש פה אנשים, אהבתנו, מספיק, אמנים לא מסוגלים (לייב לופינג סשן), אבא בהתהוות, and בינתיים אני יכול לומר.
1. |
חלק 1/7: רכבת לכיוון אחד
02:38
|
|||
בבטן של חברתי לחיים גדל יצור!
מדע בדיוני הנוסע השמיני סטייל, ללא ספק
אבל מסתבר שפגישה בין מה שיש לכם באשכים ומה שיש לכן בשחלות
מסוגלת, למרבה הפלא, ליצור יצור בדמותכם.
לא קיפוד, לא דולפין.
לא תספיקו לומר פוסטינור והוא ייתחלק ל8 תאים
אחרי 5 שבועות יהיה לו דופק זעיר
אחרי 8 אצבעות קטנטנות על ידיים שזה עתה צמחו
אחרי 17 הוא יתחיל לשמוע
ב20 תוכלו להרגיש את תנועותיו
ב29 שיער
אחרי 38 או כך ראשו העדיין רך יבצבץ החוצה
ויתחיל הטריפ האמיתי.
נשמע לכם כמו משהו שאתם רוצים לעבור?
לא?
השתמשו באמצעי מניעה.
אנחנו לא השתמשנו.
כי רצינו שזה ייקרה.
כלומר
היא רצתה ואני ידעתי שאני לעולם לא אגיע להחלטה שכזאת,
כאילו
מתי זה זמן טוב לקבל החלטה שהולכת לשנות ללא הכר את החיים היפים שהינדסת לעצמך בעמל רב?
קרוב לוודאי שאף פעם.
אבל, שאלתי את עצמי, האם אני, בתור משורר שכותב בעיקר על התנסויות חייו, יכול להרשות לעצמי לא לעבור תהליך שכזה?
לא.
אז קפצתי על הרכבת.
רכבת
לכיוון
אחד
שלא
הולכת
לעצור
לעולם.
טוווווווווווווווווווווווו טוווווווווווווווווווווווווווו...
|
||||
2. |
חלק 2/7: זאת בת
01:58
|
|||
בבטן של חברתי לחיים גדל יצור!
או ליתר דיוק, יצורה.
יש!!!
צעקתי בחדר הבדיקות כשהרופא מילמל, 90% בת.
לא שיש לי משהו נגד המין הגברי, אחרי הכל אני נמנה עם המין הזה ואם להסתכל על העניין מזווית סוציו-פוליטית אז בעולמנו, בינתיים, בהחלט משתלם יותר להיות זכר.
המשילה את זה יפה המשוררת יעל טל כשחרזה בערך כך:
טקסט בלשון זכר הוא טקסט על כל אדם, סיפור של דור
ובלשון נקבה זה על אישה אחת והיא גם בטח במחזור.
אבל מנקודת המבט האגוצנטרית של אב צעיר וחרדתי בהתהוות, משום מה, אני מרגיש שבת זאת נחיתה קצת קלה יותר לתוך עולם ההורות.
אחח! עולם ההורות!
בעיניים חדשות אני מביט כעת על ילדים סביבי
ועדיין לא רוצה אחד.
ואני רואה את ההורים שלהם
וממש לא רוצה להיות אחד.
ועם זאת, ונראה לי שמזה אפשר להתחיל,
תמיד מצאתי הנאה מרובה במשחק עם האחייניות שלי
או סתם בלהתבונן על העולם דרך עיניהן הטריות
תינוקות לא מרתיעים אותי, ההפך, משעשעים למדי
ואני גם ממש אוהב להתווכח עם ילדים
זה כיף, אין להם שום יכולת לבנות טיעון ויחד עם זאת שום יכולת לוותר או להודות בכשלון.
פעם שיחקתי את פרעה בהצגת ילדים וכחלק מההצגה סיפרתי למאות הילדים שצפו בנו כיצד הגיע אליי איזה משה מגמגם אחד וניסה לעשות עליי רושם בכך שהפך את המקל שלו לתנין.
ותמיד, תמיד, אחד מהילדים היותר אמיצים היה צועק, נחש!
ואני הייתי מתעצבן ואומר, לא נחש, אתה לא שומע טוב? תנין.
ואל אותו ילד-מנהיג היו מצטרפים לפתע עוד כמה זבי חוטם וצועקים, נחש!
ואני הייתי צועק, תנין!
ואז כבר כל הילדים במקהלה היו מעמידים אותי על טעותי, נחש!
וכשהרוחות של הויכוח חסר הטיעונים הזה היו מתלהטות לנקודת שיא הייתי שואל אותם,
אתם כאלה חכמים? והם היו צועקים, כן!
אתם כאלה חכמים גדולים? והם היו צועקים, כן!
אז איך עושה כלב?
וכולם כאחד היו מתחילים לנבוח לכיווני
הייתי עושה עצמי נדהם מהידע שלהם
ואיך ואיך עושה תרנגול? הייתי שואל כמאבד שליטה
קריאות של תרנגולים היו עולות מהקהל
ואיך ואיך ואיך עושה דג? הייתי שואל כאיש שכבר מכיר בתבוסתו
וכולם היו משתתקים.
ככה אני אוהב אתכם! הייתי חותם בחיוך זדוני.
ההורים היו צוחקים על תמימותם של ילדיהם ועל אלה הייתה נופלת ההבנה הפתאומית שהם צעדו היישר לתוך המלכודת שטמן להם פרעה הרשע.
כל כך קלים לתמרון.
זה היה תנין!
|
||||
3. |
חלק 3/7: ילדות מאושרת
02:38
|
|||
בבטן של חברתי לחיים גדלה יצורה!
ואני רוצה שתהיה לה ילדות מאושרת
הבעיה היא שאין לי מושג מה היא ילדות
בטח ובטח מהי ילדות מאושרת
לא הייתה לי אחת
היא התפספסה איפשהו בין ברית המועצות לשעבר לישראל היום.
הילדים הכי מאושרים שאני רואה הם שחורים
שמשחקים לבד ב3 לפנות בוקר ברחובות המטונפים תחת ביתי שבדרום תל אביב עם גופה של איזה עכברוש.
הבת שלי לא תהיה שחורה, אולי ג'ינג'ית, והסיכוי שאני אתן לילדה ג'ינג'ית לצאת ב3 לפנות בוקר לבד לרחוב בדרום תל אביב הוא קלוש, כך שהם לא מודל.
גם כל אלה שמרוחים ב4 ס"מ קרם הגנה עם שקית במבה ביד, מפחדים מחתולים ויודעים שתאורטית הם ייקבלו כל מה שהם ייבכו מספיק חזק עבורו, הם לא מודל.
בטח ובטח אלה שנתונים תחת משטר קפדני של מותר ואסור וקרוב לודאי ייגדלו להיות אנשים מאוד בסדר, ממש בסדר, ממש מאוד בסדר כאלה, עד כדי כך בסדר שהם קצת לא בסדר, בסדר?
לא מודל!
יש לי מעט העברה בין דורית שאני רוצה להעביר לה
והרבה העברה בין דורית שהולכת למות איתי.
כיצד, אם כן, אתם ודאי שואלים את עצמכם, האיש הזה ידע לעזור לבתו להאמין בעצמה ובבחירותיה, להיות מאושרת, חופשייה, טובת לב ושלווה ושלמה?
יש לי תוכנית:
חברתי לחיים.
כל הנ"ל מתקיימים בה בצורה זו או אחרת.
כן, כמובן שיש לה את הפאקים שלה, בואו
אבל בסך הכל, וידידה אמרה לי שזה מצביע על כך שכנראה עשיתי את הבחירה הנכונה, אני רוצה שהבת שלי תהיה כמוה.
לא שאני פוטר את עצמי מאחריות!
אני אלמד לתפעל את הספינה אבל היא תהיה הקפטן וילדותה המגדלור.
|
||||
4. |
חלק 4/7: נחטפתי
02:36
|
|||
בבטן, הלשעבר שטוחה, של חברתי לחיים איזו יצורה מתכננת על חיי!
היא כבר הפכה את החזה שלה, ממושא תשוקה עבורי ליצרן מזון עבורה.
על הרגליים שלה, שהיו רוקדות איתי את הקלילים שבריקודים, היא העמיסה 12 קילוגרמים נוספים.
הכתימה את פניה האהובות. אומרים שהבת גונבת את יופי האם, חברתי לחיים צוחקת. קצת.
היא דורשת את מחשבותיי
מחשבותיי היקרות, שהיו נתונות באופן כמעט בלעדי לאמנות, מתבקשות להתייצב
לפעמים אני מתרעם על הדרישה ומשקיע את כל מרצי באיזו יצירה ואז חש רגשות אשם
או גרוע מזה, חרדה, שמא יגיע הרגע בו לא אוכל להרשות לעצמי להתעלם עוד מעובדת קיומה ולא אהיה מוכן.
אומרים שדכאון אחר לידה, שתוקף גם גברים אגב, נוחת בדרך כלל על אנשים שניסו להמשיך את חייהם כרגיל ולהבריז מקורס ההכנה ללידה.
אז הנה, אני מחפש בית חדש
היא מבקשת סביבת מגורים אחרת
משהו פסטורלי
ילדה, כל חיי גרתי בסלאמז של כל עיר שחייתי בה, לונדון, בריסל, איסטנבול, תל אביב
אני אוהב את התפר הזה שבין העוני לעושר, בין הטינופת להדר, בין קשי היום לחולמים
מה את מבינה בכלל? כל מה שעשית בחייך עד כה זה לגדל איברים
למה נראה לך שתרצי להעביר את ילדותך במקום פסטורלי יותר מפאתי התחנה המרכזית?
כאן הקסם קורה בייבי!
אני מדבר לבטן
ובינתיים חורש על אתרי נדל"ן כאשר אחד הקריטריונים המרכזיים הוא גן ציבורי בסביבה המגורים.
סדר העדיפויות שלי נחטף.
היא עוד לא עשתה קקי בחיים שלה והיא כבר ניצבת בראשו.
|
||||
5. |
חלק 5/7: דנו אותה למוות
02:11
|
|||
בבטן של חברתי לחיים גדלה יצורה!
יצורה שאני וחברתי לחיים דנו למוות.
ככה, מתוך אגואיזם טהור
דנו
אותה
למוות.
יש פשע ג ד ו ל מזה?
אולי רק זה שדנו אותה לחיים.
אם ניתנה לכם האפשרות לא לבוא, הייתם באים?
שאלה עקרה.
אתם לא יודעים מספיק על אי הקיום כדי לבחור בו על פני הקיום
היחיד שגזרו עליכם להכיר.
אני מתנחם במחשבה ש
לא קיימת היא כבר הייתה ועוד תהיה
אז שתהיה גם קיימת קצת. מה כבר יכול לקרות?
היא תשרט
קודם על ידינו, אחר כך בידי החברה ואז כבר לא תצטרך עזרה חיצונית
היא תסבול
סצנריו סביר למדי
כלומר, כן, היא תתאהב פעם ראשונה, תעשה יחסי מין, תצליח במשימה שהיא הטילה על עצמה, תעזור לזר, תשחה, תתגבר על משבר, תשמע לאונרד כהן, תאכל פחזנית עם קרם פרש שזה עתה הוזרק לתוכה, תעריך פלינדרום מושלם
רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר. תצחק.
לחיים בהחלט יש את הרגעים שלהם אבל בואו נודה באמת
רגעי הנחת הם קצרים, ארעיים, אקראיים, רב הזמן אני מחפש אותו או מנסה להשלים עם העדרו
ובלי משים מחלה מכניעה, אבל מכרסם, זקנה עלובה, מוות איטי.
עם ההשלכות של ההחלטה חסרת ההתחשבות הזאת שלנו, היא תצטרך להתמודד כל חייה.
חיים, שבהתחשב בנפלאות המדע, עשויים להיות
א ר ו כ י ם במיוחד.
|
||||
6. |
חלק 6/7: אוגוסט
01:58
|
|||
אבא בהתהוות (חלק 6/7)
בבטן של חברתי לחיים גדלה יצורה!
אני רוצה לקרוא לה
אוגוסט
לא, היא לא אמורה להוולד באוגוסט
זה פשוט נשמע לי טוב
אוגוסט אבר.
חברתי לחיים לא מסכימה. היא טוענת שזה שם של הוגה דעות אוסטרי מהמאה ה18.
מה שמדליק אותי עוד יותר!
היא רוצה לקרוא לה עלמה
מבחינתי זה ירד מהפרק לאחר שפגשנו שתי מורות שדיווחו שלכל אחת מהן יש 4 עלמות בכיתה.
היא צריכה שם לא מיוחד, מתעקשת חברתי לחיים
הילדה הזאת הולכת להסביר יותר מדי דברים על החיים הלא שגרתיים שהולכים להיות לה ליותר מדי אחוזים מהאנשים שהיא עתידה לפגוש.
לפחות שהשם שלה ירד חלק באוזן.
מצידי אפילו יעל או מיכל או מאיה.
לא! אני מזדעק רק לא יעל או מיכל או מאיה
ואני מתנצל בפני כל היעליות והמיכליות והמאיות שקוראות את זה, אתן כל כך רבות ואני יודע שכל אחת היא יעל או מיכל או מאיה בפני עצמה אבל למה לא אוגוסט? רק כי אף אוגוסט לא קוראת את זה?
לא! כי אוגוסט דובר גרמנית ומת לפני 200 שנה.
אז מה דעתך על וואט?
וואט אבר.
תגיד אתה קולט שהיא תצטרך לחיות עם השם הזה?
פור אם כך?
פור אבר?
בקיצור, עניין השם עדיין בדיון...
|
||||
7. |
חלק 7/7: ניפגש בקרוב
01:26
|
|||
בבטן של חברתי לחיים גדלה יצורה.
ואני שר לה שירים ומדבר אליה ספוקן-וורד הרבה יותר מדי מתקדם לגילה
ובערבים, אני מניח את כף ידי על הבית שלה ומרגיש אותה
בועטת או מאגרפת או מה שהיא לא עושה שם
ואני מתרגש בכנות מפתיעה מכל מחווה של כח חייה המתפרץ
ולעיתים מאוחר בלילה, באותם הלילות בהם אני לא מפחד, אני מדמיין את פגישתינו הראשונה
ואני חש איך רוך עז ממלא אותי
בהתפעלות יראת קודש אל מול הפלא השברירי הזה שנקרא חיים
ואני לוחש לה, זה בסדר אוגוסט שלי, הכל יהיה בסדר.
החיים הם הרפתקה בסה"כ ואני אהיה שם כדי להקל עלייך כמה שרק אוכל.
נפגש בקרוב.
אבא.
|
Arik Eber - אריק אבר Tel Aviv Yafo, Israel
מוותיקי אמני הספוקן וורד בארץ, ממייסדי פואטרי סלאם ישראל ומנהלו האמנותי.
אחד הפרפורמרים המשקיענים, המלהיבים והמרתקים של זמננו
עמוס אורן, אתר במה-
Streaming and Download help
If you like אבא בהתהוות, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp